דמיון + איור = סיפור

שמי דחליל, רוצים להכיר אותי

אדון דחליל לטייל יצא, בדרך שבלוב ראה. מי היה מאמין, חשב לעצמו, אחרי כמה דקות פגש את חברו.

מחפש חברים שעדיין איני מכיר. שכמוני אוהבים דבש ולא מביאים אתם את הדבורים. 

שלום, שמי גנן אבל קוראים ענן. שמבקשים ממני עזרה אני משקה את דשה והפרחים. ומטפל בכל החברים.

 

 העיגול והקו אל היער נכנסו תותי בר מצאו. חילזון וצרצר מחבואים שיחקו למראה התותים שניהם יצאו…

מה היה קודם ואיך הטיול נגמר…

תגלו בספר “סיפורים שילדים אוהבים” 

   

השמש על העץ התיישבה וחשבה, לאיזה שיר אני שייכת, את מי אשאל למי אפנה. זאת חידה שאותה  שאליה אין לי תשובה. את עזרתי מכם  מבקשת. תשלחו בבקשה לכתובת הדואר. siporet2019@gmail.com

 

 הפרפר והקיפוד לטייל יצאו על הרפתקה חדשה  חלמו. הפרפר עף והקיפוד על הדשה צעד. הערב החל לרדת. “איפה נישן” שאל הקיפוד. “תישען על העץ ואני לידך אשכב. הקיפוד בצחוק פרץ. “איך בדיוק תישכב לידי,” שאל הקיפוד

 

 

 

 

התמונה המאוירת מדברת בעד עצמה, אז מה כבר יש לי להוסיף.